איורים: מירית פירז-ברייטר.
עריכה: ציפי שחרור, איילת קליין כהן.
הוצאה: גוונים, 2018
297 עמ', כולל: אחרית דבר.
"אתם יודעים, זה סיפור שאין בו גיבור אחד, יש בו מורה והרבה תלמידים. כל אחד מיוחד בדרכו... כמעט כמוכם..." (עמ' 12).
הייתי צריכה לעשות הרבה הפסקות במהלך הקריאה, עיניי דמעו. לא זוכרת שקראתי ספרים שגרמו לי לדמוע בזמן האחרון.
הספר מספר על 2 חברים טובים שחתול שחור עבר ביניהם בתקופה שבין בית הספר לחטיבה.
נטע-לי ואלון היו חברים טובים כבר מבית הספר היסודי, אך משהו גרם לריחוק ביניהם ואף להצקות רבות בחטיבה.
כאשר נטע-לי קובעת עם אלון בחורשה, הם נתקלים באיש מוזר המספר להם סיפורים מתוך מחברות על ילדים שהיו במצבים דומים לאלו של נטע-לי ואלון.
נטע-לי ואלון יודעים שאסור להתקרב לאנשים זרים, אך משהו בסיפורים של האיש מושך אותם שוב ושוב לחורשה על מנת לשמוע את הסיפורים.
הסיפורים שאותם מספר האיש, גורמים לשינויים בדמותם של השניים.
נטע-לי מוצאת את עצמה לבדה בלי חברות בכיתה, והסיפורים שהיא שומעת מהאיש, גורם לה להשתנות בהתנהגות.
אלון אשר ההתנהגות שלו השתנתה, מרגע שהוא בחטיבה ועם חברים חדשים מהכדורסל הוא רק מציק יותר לנטע-לי, ומאז שהם נפגשים בחורשה והאיש מקריא להם את הסיפורים, הדמות שלו משתנה והוא אפילו שוקד על לימודיו.
מיהו האיש המוזר? איך הוא יודע כל כך הרבה על הילדים?
לפי אחרית-דבר, ליאת כותבת שהיא נעזרה בבני משפחתם של הילדים, חברים ועוד על מנת ללמוד על תכונות האופי שלהם ועל מעשי הקונדס והחוויות והחברויות בהם הם היו שותפים.
האיורים של מירית פירז-ברייטר כל כך מתאימים לתוכן הספר וכה אמיתיים, שגם בקריאת הספר לא היו חסרים הדמעות.
אסון הבונים קרה כשהייתי בת 3, אמנם אני תושבת פתח תקווה לשעבר, אבל השפעת האסון לא פסקה וכל פעם שהיה בבית הספר, חטיבה או תיכון דיון במסגרת "זהירות בדרכים", אני זוכרת שתמיד דיברו על האסון, ואף הוכרז בזמן האסון אבל לאומי.
בשנת 1985 שכבת כיתת ז', חטיבת "ברנר" פתח תקווה יצאו מהחטיבה לשעות בוקר לקראת פעילות בחוף הבונים בו הם יחגגו את הגיעם למצוות.
האוטובוס של כיתה ז'12 הוביל את שאר האוטובוסים שהיו באותו מסלול לכיוון החוף, כדי להגיע לצומת הבונים האוטובוס היה צריך לעבור את מסילות הברזל, אך האוטובוס נתקע באמצע המסילות, ורכבת התנגשה באוטובוס.
באסון מתו בטרם עת 19 ילדים, מורה, אם ונהגת.
ממליצה מאוד, הספר לפי דעתי מיועד גם למבוגרים ולא רק לנוער.
"אם את מוכנה, אספר לך על עוד דרכים שבהן פתאום הכל משתנה." (עמ' 152).