Contagion/Teri Terry
כותרת משנה: יש דברים שאין להם מרפא.
תרגום: בן ציון הרמן.
שנת הוצאה לאור של המקור, 2017
הוצאה: ספר לכל הוצאה לאור, 2018
סדרה/טרילוגיה: הספר הראשון בטרילוגיית "חומר אפל".
472 עמ', כולל: תודות, על המחברת.
"כן, אני יודע: כולנו לכודים מתחת לקרקע, וכמה מאתנו גוססים. אנחנו עושים מה שאפשר לבלום את ההתפשטות. תצטרכו לחכות כאן לפי שעה." (עמ' 79).
ספר שנגמר לי מהר מדי, אני חצי שמחה וחצי מבואסת, שמחה שיש עוד 2 חלקים בטרילוגיה, ומבואסת שהספר "התפרצות" נגמר ככה, יש סוף פתוח ותהייה מה קורה בהמשך.
עלילת הספר מתרחשת בסקוטלנד ומסופרת ב-2 קולות: שאי וקאלי.
קאלי היא קאליסטה בת ה-11 אשר נעלמה. קאלי נמצאת במכון שטלנד על מנת להירפא, אבל היא לא מרגישה חולה, רגע לאחר מכן היא שומעת שבמכון היא נקראת X369. אמנם אין לה גוף בשר ודם אבל היא עדיין יכולה לזוז ולתור את המכון ובתקווה גם לצאת משטלנד ולמצוא את רופא מספר 1, לו אמורות להיות תשובות למה היא הייתה בכלל במכון ולמה רצו שהיא תירפא אם היא לא הייתה חולה בכלל.
שאי היא שרונה, במקור מלונדון, היא ואמה עברו לאחרונה לסקוטלנד. שאי לא אוהבת את השם שרונה וקיוותה שלא יגלו בסקוטלנד את שמה ולכן החליטה שיקראו לה שאי, אבל שום דבר לא צולח את תוכניותיה. לא מספיק שיש לה את המבטא הלונדוני, גם שרים לה את השיר "שרונה שלי".
במהלך בריחתה מהנערים שמציקים לה, היא נתקלת בילדה ועוקבת אחריה, היא רואה שיש מישהו שאוסף אותה, אבל היא לא יודעת מיהי. שנה אחרי המקרה, היא נתקלת במודעה שהילדה נעדרת, ומתחילה לפעול.
מהלך זה מוביל אותה להיפגש עם אחיה של קאלי, קאי. קאי מחפש את אחותו ולא אומר נואש, בהתחלה הוא מגלה ספקות לגבי הזיכרון של שאי כאשר הם נפגשים, ומשהו ניצת ביניהם לראשונה.
במקביל לעלילה, המגפה מתפשטת ויוצאת משטלנד ומשאירה אחריה שובל של גופות, ואין הרבה ניצולים מהמחלה. וגם אם יש, הניצולים מתאבדים.
קאלי חיה ומנסה למצוא את משפחתה, בינתיים קאי ואמו נאלצים לברוח למקום בטוח, כאשר המגפה מתקרבת קרוב לביתם, וגם שאי ואמה נמצאים בסכנה, כאשר הצבא עושה בדיקות יומיות על מנת לבדוק אם הן חלו במחלה, אמה של שאי מחליטה לעשות את הצעד ולברוח למקום בטוח.
האם שאי וקאי חלו במחלה? האם קאלי תמצא אותם או ההפך?
זהו ספר מדע בדיוני מעולה. נכון שזה הספר הראשון בטרילוגיה, אך לפי האתר של הסופרת, שני החלקים האחרים בטרילוגיה כבר יצאו בלונדון, רק נשאר לחכות שהוצאת ספר לכל יזדרזו להוציא את שני החלקים האחרונים.
ברור שאני ממליצה. מומלץ לא רק לנוער, גם מבוגרים ימצאו בספר עניין.
"מה שעשו לי במקם הזה בשטלנד שיבש אותי כהוגן. טוב, זה מובן מאליו, היות שאני מתה. אבל מעבר לכך, הזיכרון שלי הוא כמו גבינה מלאה חורים." (עמ' 124).