עריכה: יפעת קלוגר.
הוצאה: ספרי ניב הוצאה לאור, 2019
91 עמ'.
"הוק האדים והתעצבן. הוא ניסה לנעוץ את חרבו בפיטר פן, אך לא הצליח. פיטר פן עף מעליו והוק כמעט נפל למים, הישר אל התנין הרעב, אך בשנייה האחרונה הצליח לבלום את עצמו והוא נעצר על קצה התורן." (עמ' 8).
הקרב בין פיטר פן לקפטן הוק הוא קרב אינסוף, פיטר פן תמיד מתעמת עם הוק ואז חוזר חלילה.
האם תהיתם מה קורה אילו אחד מהם היה מת?
מ.א. ג'וניור בספר הביכורים שלו עונה על התשובה בדרכו, הספר הזה הרגיש לי כמעין “What-If?”, מה היה קורה אילו...
כבר בהתחלת הספר, יש עימות בין פיטר פן להוק, ובו פיטר פן אכן הורג את הוק. פיטר פן לא יודע מה קורה לו, הוא משתעל, שערו מתחיל להלבין.
פיטר אומר לטינקרבל שהאדם היחיד שיש לו תשובות למצבו הוא הצ'יף הגדול, מנהיג של שבט האינדיאנים או טיאגרה, ביתו של הצ'יף.
הצ'יף אומר לפיטר פן שנשארו לו 3 ימים לחיות, מכיוון שעם הריגתו של הוק תם הקסם הנצחי.
לונדון, 1925, פנימיית הריסון.
ג'ון הוק ומתיו פן הם שני ילדים יתומים שמאוד אהבו את הסיפור של פיטר פן, השניים אוהבים לקרוא את הסיפור לפני השינה, והם אוהבים לדמיין – מה היה קורה אילו, עד שנכנסת לחדר המנהלת אליזבת מארק ואומרת להם ששינה זה חשוב לבריאות. אחרי שהמנהלת עוזבת, משהו דופק על חלון חדרם, ברגע שהחלון פתוח הם בהתחלה חושבים שזה גחלילית ואז הם לא מאמינים שזאת טינקרבל.
טינקרבל מסבירה להם שאחד מהם יהיה פיטר פן, בעזרת אבקת קסם שהיא פיזרה עליהם הם יצאו מחלון הפנימייה ועפו לארץ לעולם לא עם טינקרבל.
בהגיעם לארץ לעולם לא, יש גילויים של קנאה בין שני החברים, גם הם הולכים לצ'יף, והצ'יף אומר להם שאחד יהפוך להיות פיטר פן והשני יהיה קפטן הוק.
אז נכון שזהו ספר פנטזיה לנוער, אבל אין כמו דמיון להוסיף לסיפור המוכר של פיטר פן וקפטן הוק.
בעיניי, ל-מ.א. ג'וניור יש דמיון מפותח.
הכריכה מושכת את העין, מאוד יפה ויש משהו מאוד מיוחד וקסום בכריכה.
ממליצה מאוד.
"לפתע נכנסה לחדר גברת מארק. וליתר דיוק – אליזבת מארק, מנהלת הפנימייה. אישה מרירה וקשה שכבר שכחה מזמן מה זה לדמיין." (עמ' 17).