כותרת משנית: סיפורו של לוחם בשירות השב"כ
עריכה: נורית שרייבר.
עריכת לשון: נילי גרבר.
הוצאה: סגול הוצאה לאור, 2019
152 עמ'.
"הכול היה צבוע בעוני נורא, ויותר מזה, בצבעה השחור משחור של האלימות שליוותה אותי כל הזמן." (עמ' 5).
הוא משלנו מספר את סיפורו של אודי אילון.
הספר מלא בכאב, אמת ומתאר את הניסיון למצוא את החופש לעוף ולמצוא קצת שקט ושלווה למרות כל התלאות שהוא עבר.
גיבור הספר נולד בשם זוהיר עדילי ב-21/11/1978, בעוצרין, כפר קטן בשומרון ליד אריאל.
זוהיר נולד בכפר קטן למשפחה קטנה, אמא, אבא ותינוקת קטנה. כבר מילדות הוא ידע רק כאב, רעב וקור. אביו היה מכה אותו נמרצות, ואף היה משאיר אותו כל הלילה בחוץ, בקור העז ובחשכה.
גם אימו סבלה מנחת זרועותיו של בעלה וגם היא קיבלה את אותו היחס שזוהיר קיבל, האלימות הייתה השפה השולטת במשפחה ובכפר.
הלימודים היו אצל זוהיר מעין מקלט מהמכות של אביו, חברים לא היו לו והוא היה חשדן מטבעו, אבל זוהיר אהב ללמוד.
בדרך לבית הספר בעוד הוא מדווש על אופניו, הוא רואה חיילים ניגשים לעברו, והוא עוצר בנסיעה ומביט בהם ולא זז. מה שהוא למד על החיילים הוא שהם האנשים הרעים, השטן, אך כאשר אחד החיילים מביא לו סנדוויץ' והחיילים אף משחקים איתו בכדורגל, הוא מוצא שהחיילים הם בדיוק ההפך הגמור ממה שלימדו אותו בבית הספר.
לעומת זאת, החיים בכפר הם רוויי אלימות, מה שמוביל אותו לידי שבירה ורצון לברוח מהכפר.
בגיל 12 הוא מחליט לברוח מהכפר, אף תוכניותיו עולות בתוהו כשמוצאים אותו בראש העין, בנקודה הזו הוא נלקח על ידי אביו למשטרה הפלסטינית כדי שיחנכו אותו.
בפעם השנייה שהוא מנסה לברוח, יש לו מעט כסף והחלטה שהוא לא רוצה לחזור לכפר, והוא יעשה הכל בשביל זה, גם אם הוא יצטרך לגנוב ולהיות אלים, אך אופיו גבר עליו כאשר הוא רוצה לגנוב מאישה זקנה, ובסוף הוא רק מבקש ממנה כסף והיא נעתרת לבקשתו. ואז הוא מצליח לברוח.
בגיל 18, אחרי שהוא עבד במכולת במשך 5 שנים, סיפר לו בחור שעבד איתו, שאחיו עובד בשב"כ ולזוהיר יש רעיון ומבקש שהבחור יקשר אותו אל אחיו. הרעיון של זוהיר הוא שהוא יעבוד עבור השב"כ ואז הוא סוף סוף יוכל לנקום בחברה שהרסה את חייו, ולהרגיש שהוא חלק ממשהו, חלק מהשב"כ, הוא רוצה להרגיש שייכות, אחרי ההתנתקות שלו מהמשפחה שלו.
אודי אילון, זהו שמו הישראלי החדש, והוא גם קיבל תעודת זהות כחולה.
במשך 4 שנים הוא היווה חלק ממבצעי שב"כ שבו נמנעו פיגועים, 4 שנים שהוא לא נתפס, אך כשהוא נתפס ונלקח בשבי, הוא עובר מסכת התעללויות, פיזית ונפשית, ומנסה למצוא את הכוח והתקווה שמפעיליו ימצאו אותו והוא ישתחרר לחופשי.
אודי מצליח לברוח מהשבי, וניצל על ידי חיילים שהגיעו למקום וזאת לאחר שהזדהה שהיה עצור אצל הרשות, הוא חושב שהשב"כ יקבלו אותו בזרועות פתוחות, אך מה שקורה הוא ההפך הגמור.
אודי אשר עבר הרבה מכשולים בילדות על מנת לברוח מנחת זרועותיו של אביו ומהחברה בה הוא גדל, לומד גם אחרי השבי שהוא צריך להתמודד לבד עם מה שהוא עבר.
הסיפור של אודי – דם, יזע ודמעות, התהליך שהוא עבר והקים את עצמו מחדש ממש כמו ציפור הפניקס.
אודי אתה משלנו!
ספר חובה!
"אני שעשיתי כל מה שיכולתי כדי להימלט מהאלימות הנוראה שנולדתי לתוכה, מוצא את עצמי שוב בנקודת ההתחלה, מוכה, מושפל, חסר אונים, טרף קל לאכזריות שלא ניתנת לתיאור. חזרתי לנקודת ההתחלה. ושמא גם הסוף?" (עמ' 51).